הלמוט שמידט תוכן עניינים קורות חיים | קריירה | מוזיקה | קישורים חיצוניים | הערות שוליים | תפריט ניווטקנצלר גרמניה לשעבר הלמוט שמידט מת בגיל 96לוס אנג'לס טיימס, 25 בפברואר 1988"הקנצלר שמידט שיקר - היה נאצי נלהב"ישראל לא תסבול הטילים בלבנון בשום פנים ואופןסרטון באתר יוטיובבאתר משרד ראש הממשלהגנשר יבוא לישראלWorldCat00019299412314986n500067700000 0001 0870 0958118608819282625027126854cb11924022j(data)9066345638d388d7-8a32-4ac0-be9f-9f5bd6d393053652275600474593jn20000701608XX1127518DA00644400
קנצלרי גרמניהמעוטרי צלב הברזלשרי החוץ של גרמניהשרי האוצר של גרמניהשרי ההגנה של גרמניהנשיאי המועצה האירופיתגרמנים שנשבו במלחמת העולם השנייהחיילי הלופטוואפהחברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניהחברי הבונדסטאגילידי 1918נפטרים ב-2015
גרמנית23 בדצמבר191810 בנובמבר2015הקנצלרגרמניה המערבית19741982פוליטיקאיגרמנישורשיםיהודייםהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניהבונדסטאג19671969197219741982די צייטלותרניהמבורגמוריםילד מחוץ לנישואיםבנקאייהודיברנבורגמלצריתאימוץ1984נשיא צרפתואלרי ז'יסקר ד'אסטן198019931939מלחמת העולם השנייהנאציםזייףעיתונאיתורמאכטהיסטוריוןמיכאל וולפסון1937צבא הגרמני1945נ"מחזית המזרחיתצלב הברזל, דרגה שנייהמשרד התעופה הנאציהנלורה גלזר1945הצבא הבריטישבויכלכלהמדע המדינה1949194619471948טורקיהאיחוד האירופי19531962196519871967פרלמנט האירופי19581961וילי ברנדט1972מזרח גרמניהולטר שלמשבר האנרגיה העולמיטרורסיעת הצבא האדוםהלמוט קוהל1983די צייטיחסי גרמניה-ישראלראש ממשלת ישראלמנחם בגיןמדינות ערבנפטנשקסוריהסעודיההגדרה עצמיתפלסטיניםהשטחיםדר שפיגל1981מנחם בגיןהשואהמדינהמשה קצבהליכודפיהררנשיא מצריםאנוואר סאדאתמוזיקה קלאסיתביג בנדבונדסוורעוגבפסנתרבאךקלידיםמוצרט
הלמוט שמידט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |||||
| הלמוט שמידט, 1977, בתקופת היותו קנצלר גרמניה המערבית | |||||
לידה | 23 בדצמבר 1918 המבורג, גרמניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 10 בנובמבר 2015 (בגיל 96) המבורג, גרמניה  | ||||
מדינה | גרמניה  גרמניה | ||||
מקום קבורה | בית הקברות אולסדורף | ||||
השכלה | אוניברסיטת המבורג | ||||
עיסוק | פוליטיקאי, כלכלן, עובד ציבור, כותב ספרי עיון, סופר | ||||
מפלגה | סוציאל-דמוקרטית | ||||
בת-זוג | הנלורה גלזר | ||||
| |||||
חתימה |  | ||||
  | |||||
הלמוט שמידט, 2014
הלמוט שמידט, 2013
מנהיגים משתתפים בטקס האשכבה של שמידט, נובמבר 2015
הלמוט היינריך ואלדמר שמידט (בגרמנית: Helmut Heinrich Waldemar Schmidt (מידע · עזרה); 23 בדצמבר 1918 – 10 בנובמבר 2015) היה הקנצלר החמישי של גרמניה המערבית (1974–1982).
פוליטיקאי גרמני עם שורשים יהודיים, ממנהיגי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD), ראש סיעת ה-SPD בבונדסטאג (1967 עד 1969), שר ההגנה (1969 עד 1972), שר האוצר והכלכלה (1972), שר האוצר (1972 עד 1974) וקנצלר (1974 עד 1982). לאחר פרישתו כיהן כעורך-שותף של השבועון "די צייט", השבועון הנפוץ ביותר בגרמניה.
תוכן עניינים
1 קורות חיים
1.1 שנותיו הראשונות
1.2 לימודים, שירות צבאי ומקצוע
2 קריירה
2.1 תפקידים מפלגתיים
2.2 תפקידים פרלמנטריים
2.3 תפקידים ביצועיים
2.3.1 יחסו לישראל
3 מוזיקה
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
קורות חיים |
שנותיו הראשונות |
שמידט, לותרני, נולד בהמבורג לזוג מורים, גוסטאב לודביג ולודוביקה. אביו נולד כילד מחוץ לנישואים של בנקאי יהודי אמיד[1] בשם לודביג גומפל (1935-1860) מברנבורג ושל מלצרית, שמסרו את האב לאימוץ בידי משפחת שמידט מהמבורג. הרקע היהודי של שמידט נודע בציבור בשנת 1984 כאשר נשיא צרפת, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, סיפר כי שמידט גילה לו ב-1980 והרשה לו לפרסם זאת. הסיפור המשפחתי פורסם בספר ב-1993.[2] חלק מבני משפחת גומפל מתגוררים בישראל מאז 1939.[2]
במהלך מלחמת העולם השנייה חשש האב מגילוי יהדותו של הסב על ידי הנאצים, וזייף עם בנו את מסמכי הזהות שלהם. בזכרונותיו כתב שמידט כי שורשיו מילאו תפקיד מרכזי בהתנגדותו לרעיונות הנציונל-סוציאליסטים. עם זאת, בשנת 2014 טענה העיתונאית סבינה פמפרין בספרה "הלמוט שמידט והמלחמה המחורבנת", שבו חקרה את שנות שירותו של שמידט בוורמאכט, כי שמידט שיקר ועמדותיו הושפעו מהרעיונות הנאציים. בספר הובאו מכתבים שהתגלו בארכיון הצבא הגרמני, בהם משבחים מפקדיו של שמידט את אמונתו באידאולוגיה הנאצית, והוא אף נשלח להרצות אודותיה בפני חיילים אחרים. ההיסטוריון היהודי-גרמני, מיכאל וולפסון, טען כי שמידט לא היה נאצי פעיל, אך הוא גם לא התנגד לנאצים.[3]
לימודים, שירות צבאי ומקצוע |
לאחר סיום הלימודים בשנת 1937 בבית הספר "ליכטוארק" (Lichtwark-Schule) בהמבורג, התגייס שמידט לצבא הגרמני שם שירת עד שנת 1945, והשתחרר בדרגת Oberleutnant (סגן). בשנים 1941 עד 1942 שירת כקצין נ"מ בחזית המזרחית וזכה לעיטור צלב הברזל, דרגה שנייה, ב-1942 הועבר חזרה לגרמניה, ושימש כמאמן ויועץ במשרד התעופה הנאצי (Reichsluftfahrtministerium). באותה שנה התחתן שמידט עם הנלורה גלזר ("לוקי"). לשניים נולדו שני ילדים: הבכור הלמוט-ואלטר, נפטר עוד בטרם הגיע לגיל שנה, והשנייה בת, סוזנה.
באפריל 1945 נתפס שמידט על ידי הצבא הבריטי, ונשאר שבוי מלחמה עד חודש אוגוסט באותה השנה. לאחר שחרורו למד בהמבורג כלכלה ומדע המדינה וסיים את לימודיו בשנת 1949.
קריירה |
תפקידים מפלגתיים |
בשנת 1946 הצטרף שמידט למפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה (SPD), היה פעיל בתחילה בהתאחדות הסטודנטים של המפלגה (SDS), ואף שימש כראש ההתאחדות בשנים 1947, 1948. בשנים 1968 עד 1984 שימש כממלא-מקום יושב-ראש המפלגה.
שמידט היה אחד המתנגדים החריפים במפלגה להצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי, זאת בניגוד לעמדתה הרשמית של המפלגה.
תפקידים פרלמנטריים |
משנת 1953 ועד תחילת 1962, ובשנים 1965 ועד 1987 היה שמידט חבר בבונדסטאג הגרמני. בשנת 1965 התמנה למ"מ ראש סיעת ה-SPD בבונדסטאג, וב-1967 התמנה לראש הסיעה, עד שנת 1969.
בנוסף שימש שמידט כחבר בפרלמנט האירופי בשנים 1958 עד 1961.
תפקידים ביצועיים |
מסוף שנת 1961, ועד סוף 1965, כיהן שמידט כסנאטור לענייני פנים בעיר המבורג. בתפקיד זה זכה לחשיפה ופופולריות בעקבות תפקודו בשטפונות העזים שתקפו את העיר בפברואר 1962. באוקטובר 1969 מונה על ידי וילי ברנדט לשר ההגנה של גרמניה. בשנת 1972 מונה לתפקיד שר האוצר ושר הכלכלה לאחר התפטרות קודמו, ולאחר הבחירות באותה השנה מונה שוב לתפקיד שר האוצר.
ב-7 במאי 1974 התפטר וילי ברנדט מתפקידו כקנצלר, לאחר שעוזרו, גינתר גיום, נעצר בשל ריגול לטובת מזרח גרמניה. ולטר של החליף אותו בתפקיד קנצלר בפועל, עד לבחירתו של שמידט לקנצלר החדש ב-16 במאי 1974. בשנותיו כקנצלר טיפל שמידט במספר משברים שתקפו את גרמניה, וביניהם: משבר האנרגיה העולמי בשנת 1974, התגברות הטרור של קבוצות שמאל ראדיקליות בגרמניה (בעיקר "סיעת הצבא האדום"), ו"עידן הקרח" בין מזרח ומערב גרמניה.
באוקטובר 1982 נפלה ממשלתו של שמידט לאחר חבירת המפלגה הליברלית (FDP) לאופוזיציה בראשות הלמוט קוהל (CDU), שנבחר לאחר מכן להיות יורשו בתפקיד. עם סיום תפקידו הודיע שמידט על פרישה מהחיים הפוליטיים.
שמידט נחשב לאחד הקנצלרים המוצלחים והאהודים בגרמניה, ולאחד החזקים בתפקיד, נוכח המשברים הגדולים שפקדו את גרמניה. גם מדיניותו הכלכלית, הן כשר אוצר והן כקנצלר, ומדיניותו בנושא החקלאות באירופה, נחשבו לטובות וזכו לשבחים רבים.
החל משנת 1983 שימש שמידט כעורך-שותף של העיתון השבועי הגרמני "די צייט".
יחסו לישראל |
במהלך כהונתו כקנצלר היו יחסי גרמניה-ישראל בשפל, והיו לו יחסים מתוחים עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין. שמידט היה הקנצלר הראשון מאז כינון היחסים בין המדינות, שסירב לערוך ביקור ממלכתי בישראל, בטענה שאין בכך טעם כל עוד בגין משמש כראש הממשלה. גרמניה בראשותו של שמידט התקרבה למדינות ערב וקיימה שיחות לקיום מספר עסקאות נפט ונשק עם מדינות ערב, בהן סוריה וסעודיה, הגם שלא כולן יצאו לפועל בעיקר בשל התנגדות במפלגתו. בשנת 1978 שיגר שמידט איגרת מפתיעה לראש הממשלה בגין, שבה קרא לישראל להכיר בהגדרה עצמית של הפלסטינים ולפנות את כל השטחים, וב-1980 התבטא בעיתון דר שפיגל כי בגין מהווה סכנה לשלום, אף כי בהמשך הכחיש זאת.
במאי 1981 חל משבר בין ישראל וגרמניה בעקבות מחלוקת חריפה בין שמידט לבין ראש הממשלה, מנחם בגין. כעסו של בגין יצא על דברי שמידט בשידור לטלוויזיה הגרמנית, כי יש לפטור את מדיניות החוץ הגרמנית מ"עול השואה", וכן האשים את ישראל בחוסר מצפוניות בגין סירובה להעניק לפלסטינים מדינה משלהם. לטענתו, ישראל אשמה בכך שהפלסטינים נאלצו לברוח או גורשו מבתיהם. בגין תקף את שמידט בבוטות על דבריו כי גרמניה מחויבת מוסרית לעמים שונים, כולל הפלסטינים, מבלי להזכיר את העם היהודי, כינה אותו שחצן רודף בצע, ורמז כי שיתף פעולה במודע עם המשטר הנאצי במהלך שירותו בצבא הנאצי.[4] חבר הכנסת משה קצב מהליכוד קרא להחזיר את השגריר הישראלי מגרמניה. בניסיון לשכך את הסערה הביע שמידט צער שלא הזכיר גם את המחויבות הידועה של גרמניה ליהודים, ואילו בגין תיקן את טענתו כי שמידט השתתף בהקרנת סרט שבו נראו מתנגדי המשטר מוצאים להורג בתלייה, והחליפה בטענה כי השתתף במשפט של מתנגדי המשטר ולא בהקרנת סרט, אולם הוא סירב בתוקף לדרישת שמידט להתנצל בפומבי. במקום זאת קרא לו "לכרוע ברך" ולהתנצל בפני העם היהודי ואת מבקריו מבית כינה "יפי נפש".[5][6] ב-3 ביוני 1981 אמר בגין בכנסת: "כולם שירתו בצבא הנאצי, לרבות אדון שמידט, אשר נשבע אמונים לפיהרר באופו אישי וקיים את שבועתו עד תום".[7] באוקטובר 1981 במהלך הלוויתו של נשיא מצרים אנוואר סאדאת נפגשו השניים והתפייסו.[8] שמידט לא ביקר בישראל בתקופת שלטונו של בגין.[7]
מוזיקה |
אחת מאהבותיו הגדולות של שמידט הייתה מוזיקה קלאסית. במהלך כהונתו כשר ההגנה, הוא ניצח על הביג בנד של צבא גרמניה ("הבונדסוור"). בנוסף הוא ניגן על עוגב ופסנתר, והתמחה במוזיקה מאת באך. הוא אף הקליט כמה מיצירותיו של באך לקלידים, ושניים מהקונצ'רטי של מוצרט לפסנתר.
קישורים חיצוניים |
מדיה וקבצים בנושא הלמוט שמידט בוויקישיתוף
עופר אדרת, קנצלר גרמניה לשעבר הלמוט שמידט מת בגיל 96, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2015
הערות שוליים |
^ לוס אנג'לס טיימס, 25 בפברואר 1988
^ 2.02.1 Gumpel, Wenzel, Schmidt: Die unbekannten Vorfahren von Helmut Schmidt. Dölling und Galitz Verlag, 1993
^ אלדד בק, "ידיעות אחרונות", "הקנצלר שמידט שיקר - היה נאצי נלהב", באתר ynet, 1 בדצמבר 2014
^ ישראל לא תסבול הטילים בלבנון בשום פנים ואופן, דבר, 8 מאי 1981
^ סרטון באתר יוטיוב
^ באתר משרד ראש הממשלה
^ 7.07.1 תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, ז, 2, עמ' 377.
^ גנשר יבוא לישראל, מעריב, 16 אוקטובר 1981
הקנצלרים של גרמניה | ||
|---|---|---|
הקיסרות הגרמנית | הנסיך אוטו פון ביסמרק • הרוזן לאו פון קפריבי • כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט • הנסיך ברנהרד פון בילוב • תאובלד פון בתמן-הולווג • גאורג מיכאליס • הרוזן גאורג פון הרטלינג • הנסיך מקסימיליאן מבאדן • פרידריך אברט |  |
רפובליקת ויימאר | פיליפ שיידמן • גוסטב באואר • הרמן מילר • קונסטנטין פרנבאך • יוזף וירט • וילהלם קונו • גוסטב שטרזמן • וילהלם מרקס • הנס לותר • וילהלם מרקס • הרמן מילר • היינריך ברינינג • פרנץ פון פאפן • קורט פון שלייכר | |
גרמניה הנאצית | אדולף היטלר • יוזף גבלס • לוץ שוורין פון קרוסיגק (ראש השרים) | |
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | קונראד אדנאואר • לודוויג ארהארד • קורט גאורג קיזינגר • וילי ברנדט • הלמוט שמידט • הלמוט קוהל • גרהרד שרדר • אנגלה מרקל | |
פורטל גרמניה | ||
הקודם: וילי ברנדט | קנצלר גרמניה 1974–1982 | הבא: הלמוט קוהל |
קטגוריות:
- קנצלרי גרמניה
- מעוטרי צלב הברזל
- שרי החוץ של גרמניה
- שרי האוצר של גרמניה
- שרי ההגנה של גרמניה
- נשיאי המועצה האירופית
- גרמנים שנשבו במלחמת העולם השנייה
- חיילי הלופטוואפה
- חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה
- חברי הבונדסטאג
- ילידי 1918
- נפטרים ב-2015
(window.RLQ=window.RLQ||[]).push(function()mw.config.set("wgPageParseReport":"limitreport":"cputime":"0.476","walltime":"0.803","ppvisitednodes":"value":1831,"limit":1000000,"ppgeneratednodes":"value":0,"limit":1500000,"postexpandincludesize":"value":35408,"limit":2097152,"templateargumentsize":"value":12428,"limit":2097152,"expansiondepth":"value":14,"limit":40,"expensivefunctioncount":"value":10,"limit":500,"unstrip-depth":"value":0,"limit":20,"unstrip-size":"value":4137,"limit":5000000,"entityaccesscount":"value":1,"limit":400,"timingprofile":["100.00% 686.591 1 -total"," 70.46% 483.751 1 תבנית:מנהיג"," 7.87% 54.002 10 תבנית:הערה"," 7.30% 50.111 1 תבנית:תפקיד_מנהיג"," 6.61% 45.404 1 תבנית:קנצלרים_של_גרמניה"," 6.17% 42.392 1 תבנית:ניווט_קבוצות"," 5.69% 39.100 1 תבנית:בקרת_זהויות"," 2.41% 16.542 1 תבנית:בסוגריים"," 2.13% 14.620 1 תבנית:הארץ"," 2.10% 14.387 1 תבנית:דגל"],"scribunto":"limitreport-timeusage":"value":"0.232","limit":"10.000","limitreport-memusage":"value":3162950,"limit":52428800,"limitreport-logs":"טווח תאריכים:[[16 במאי]] [[1974]] - [[1 באוקטובר]] [[1982]]nתאריך:16 במאי 1974nתאריך:1 באוקטובר 1982naddIfNotEmpty: (8 שנים ו-19 שבועות)naddIfNotEmpty...(8 שנים ו-19 שבועות)nתאריך:23 בדצמבר 1918nתאריך:10 בנובמבר 2015n","cachereport":"origin":"mw1300","timestamp":"20190415222116","ttl":2592000,"transientcontent":false););"@context":"https://schema.org","@type":"Article","name":"u05d4u05dcu05deu05d5u05d8 u05e9u05deu05d9u05d3u05d8","url":"https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%98_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%98","sameAs":"http://www.wikidata.org/entity/Q2516","mainEntity":"http://www.wikidata.org/entity/Q2516","author":"@type":"Organization","name":"u05eau05d5u05e8u05deu05d9u05dd u05dcu05deu05d9u05d6u05deu05d9 u05d5u05d9u05e7u05d9u05deu05d3u05d9u05d4","publisher":"@type":"Organization","name":"Wikimedia Foundation, Inc.","logo":"@type":"ImageObject","url":"https://www.wikimedia.org/static/images/wmf-hor-googpub.png","datePublished":"2006-01-13T13:58:49Z","dateModified":"2019-01-17T22:07:14Z","image":"https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/ba/Helmut_Schmidt_%2813.07.1977%29.jpg","headline":"u05e4u05d5u05dcu05d9u05d8u05d9u05e7u05d0u05d9 u05e7u05d0u05e0u05e6u05dcu05e8 u05d2u05e8u05deu05e0u05d9u05d4 u05d4u05d7u05deu05d9u05e9u05d9"(window.RLQ=window.RLQ||[]).push(function()mw.config.set("wgBackendResponseTime":139,"wgHostname":"mw1244"););
