ליטא

	רפובליקת ליטא; Lietuvos Respublika
;	;
; דגל;	; סמל;
	; ; ; ; לחצו כדי להקטין חזרה; ; ; ; ; ; ; לחצו להגדלה; ; ; ; ; ; ;
מוטו לאומי;	תנו לאחדות לפרוח;
המנון לאומי;	השיר הלאומי ;
יבשת;	אירופה;
שפה רשמית;	ליטאית;
; עיר בירה ; (והעיר הגדולה ביותר);	; וילנה; 54°41′N 25°17′E / 54.683°N 25.283°E / 54.683; 25.283;
משטר;	דמוקרטיה פרלמנטרית עם מאפיינים נשיאותיים;
ראש המדינה ; - נשיאה ; - ראש ממשלה;	נשיא ; דליה גריבאוסקאיטה; סאוליוס סקוורניאליס;
הקמה ; ; - הכרזה ; - הכרה ; - איבוד ; הקמה ; ; - הכרזה ; - הכרה;	עצמאות מהאימפריה הרוסית ; 16 בפברואר 1918 ; 12 ביולי 1920 ; 1940 ; עצמאות מברית המועצות ; 11 במרץ 1990 ; 6 בספטמבר 1991;
; שטח; - דירוג עולמי; - אחוז שטח המים; ;	; 65,300 קמ"ר ; 124 בעולם; זניח; ;
; אוכלוסייה; (הערכה ליולי 2018); - דירוג עולמי של אוכלוסייה; - צפיפות ; - דירוג עולמי של צפיפות; ;	; ; 2,793,284 נפש ; 141 בעולם; 42.78 נפש לקמ"ר ; 167 בעולם;
	אוכלוסייה לפי גילים;
גילאי 0 - 14	15.11%
גילאי 15 - 24	10.70%
גילאי 25 - 54	39.72%
גילאי 55 - 64	14.55%
גילאי 65 ומעלה	19.91%
תמ"ג; (הערכה לשנת 2017); - דירוג עולמי ; - תמ"ג לנפש; - דירוג עולמי לנפש; ;	; 91,470 מיליון $ ; 87 בעולם; 32,746 $; 63 בעולם;
מדד הפיתוח האנושי; (2017); - דירוג עולמי;	; 0.858 ; 35 בעולם;
מטבע;	אירו ‏ (EUR);
אזור זמן;	UTC +2
סיומת אינטרנט;	.lt;
קידומת בינלאומית;	370;
	; ; ; ; (למפת ליטא מוגדלת) ; ; ; ; וילנה; ; ; ; קלייפדה; ; ; ; שאולאי; ; ; ; מריאמפולה; ; ; ; קובנה; ; ; ; פוניבז'; ; ; ; אוטנה; ; ; ; אליטא; ; ; ; טלז; ; ; ; טאורגה; ; לטביה; בלארוס; פולין; רוסיה; מחוז קלינינגרד; ; ליטא; ; ; ; (למפת ליטא רגילה) ; ; ; ; וילנה; ; ; ; קלייפדה; ; ; ; שאולאי; ; ; ; מריאמפולה; ; ; ; קובנה; ; ; ; פוניבז'; ; ; ; אוטנה; ; ; ; אליטא; ; ; ; טלז; ; ; ; טאורגה; ; לטביה; בלארוס; פולין; רוסיה; מחוז קלינינגרד; ; ליטא; ; ; ; ;

המונח "ליטה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ליטה (פירושונים).

.mw-parser-output .template-country .population-by-age tdvertical-align:bottom!important

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה

מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה

רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון אירופה. ליטא גובלת בלטביה, בלארוס, פולין ורוסיה (קלינינגרד). היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה ולטביה. בשנת 2004 הצטרפה ליטא לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי. ליטא היא המדינה הבלטית הראשונה מבין מדינות ברית המועצות לשעבר, שהפכה למדינה עצמאית ב-11 במרץ 1990 (שנה לפני התפרקות ברית המועצות).

תוכן עניינים

1 היסטוריה

2 פוליטיקה

3 צבא וביטחון

4 כלכלה

5 גאוגרפיה ואקלים

6 שלטון מקומי

7 תרבות
- 7.1 שפה
- 7.2 ספרות

8 דמוגרפיה
- 8.1 הרכב אתני
- 8.2 דת

9 ספורט

10 יהדות ליטא

11 קישורים חיצוניים

12 הערות שוליים

היסטוריה |

טירה באי טראקאי

ערך מורחב – היסטוריה של ליטא

ליטא נזכרת לראשונה בכתובים ב־9 במרץ 1009, וגדלה להיות אומה חשובה בימי הביניים. היסטורית, ליטא נחשבת רשמית כמדינה החל מהכתרתו של מינדאוגאס כמלך ליטא ב-6 ביולי 1253 בבירה, וורוטה. מינדאוגאס הצליח לאחד דוכסים שלחמו זה בזה לאומה ולמדינה אחת. מאוחר יותר, במהלך כיבושיו של גדימינאס, ליטא הפכה להיות חלק מהדוכסות הגדולה של ליטא העצמאית והרב-לאומית, שכללה גם שטחים השוכנים כיום בבלארוס ובאוקראינה. הדוכסות הגדולה שלטה על חלק נרחב ממזרח אירופה מהים הבלטי ועד הים השחור במאה ה-15.

החל ב-2 בפברואר 1386, כשהרוזן הגדול יוגאילה הוכתר כמלך פולין, הדוכסות הגדולה התאחדה עם פולין באוניה פרסונלית. ב-1569 פולין והדוכסות הגדולה התמזגו רשמית למדינה חדשה בשם חבר העמים הפולני-ליטאי. האיחוד נשאר בתוקף עד חוקת מאי הפולנית ב-1791, שביטלה את כל החלוקות המחוזיות ומיזגה את חבר העמים לממלכת פולין. הממלכה החדשה חולקה כעבור זמן קצר בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית כחלק מחלוקת פולין של שנת 1795.

ליטא חידשה את עצמאותה בשטח מוגבל ב-16 בפברואר 1918. היא איבדה את רוב שטחיה משכבר הימים לטובת ברית המועצות והייתה נתונה בסכסוך טריטוריאלי עם פולין (בנוגע למרכז ליטא וסובלקי) ועם גרמניה (בנוגע לקליפדה). בשנים 1918–1939 הייתה בירתה המוכרזת של ליטא, וילנה (וילניוס), תחת שלטון פולני; וקובנה (קאונאס) שימשה כמושב הממשלה, והוגדרה כבירה זמנית, משום שליטא לא הכירה בשליטת פולין בווילנה. ב-1939, לאחר חלוקת פולין בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, בהתאם לסעיפים הסודיים של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב העבירה ברית המועצות את וילנה ואזורים נוספים שנכבשו במהלך פלישת ברית המועצות לפולין לליטא.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בעקבות דרישת ברית המועצות מגרמניה שליטא תשאר בתחום השפעתה, פלשו הסובייטים ביוני 1940 לליטא. בעקבות זאת הפכה ליטא לרפובליקה סובייטית סוציאליסטית וצורפה, על פי בקשת השלטון החדש לברית המועצות. בעקבות הכיבוש הסובייטי החל גל מעצרים נרחב - חשודים כאנטי קומוניסטים, חברי האליטה הצבאית והאקדמית, רבנים וראשי ישיבות יהודים, בורגנים וציונים נעצרו, נאסרו ואף נרצחו. אלפים מתושבי ליטא (בהם זקנים, נשים וילדים) נשלחו למחנות בסיביר.

ב-1941, לאחר פרוץ מלחמה בין גרמניה הנאצית וברית המועצות, נכבשה ליטא בידי הגרמנים בתוך שבוע. רבים מבני העם הליטאי קיבלו אותם בשמחה משום שהכיבוש הסובייטי הסתיים, אך במהרה התברר ששלטונות הכיבוש החדש הנהיגו משטר כיבוש אכזרי עוד יותר. מתנגדי המשטר הנאצי נרדפו ונרצחו. באותה שנה חיו בליטא כ-250,000 יהודים. כ-94 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בליטא הושמדה על ידי הנאצים בזמן הכיבוש. שוטרים ליטאים פרו-פשיסטים לקחו חלק פעיל בהשמדת היהודים. בסתיו 1944 כבשו הסובייטים את ליטא מידי הצבא הגרמני הנסוג וליטא שבה להיות רפובליקה סובייטית סוציאליסטית בברית המועצות עד 1990.
ארצות הברית מעולם לא הכירה בסיפוח ליטא לברית המועצות.

עם התקדמות הגלאסנוסט, ובהנהגתה של תנועת "סאיודיס" (sajudis) האנטי-קומוניסטית והאנטי-סובייטית, הכריזה ליטא על עצמאותה המחודשת ב-11 במרץ 1990. ליטא הייתה הרפובליקה הסובייטית הראשונה שעשתה כך, אף-על-פי שכוחות סובייטים ניסו לדכא זאת עד לאוגוסט 1991, מה שהוביל, בסופו של דבר, להיסדקותה של ברית המועצות עצמה. הכוחות הרוסיים האחרונים עזבו את המדינה ב-31 באוגוסט 1993. עם זאת, אזרחים רוסיים רבים - רובם מהגרים וצאצאי מהגרים מרוסיה - עודם מתגוררים בליטא. חלקם נטולי מעמד אזרחי, כיוון שאינם דוברים ליטאית.

ב-4 בפברואר 1991, הייתה איסלנד למדינה הראשונה שהכירה בעצמאותה של ליטא ושוודיה הייתה הראשונה שפתחה שגרירות במדינה.

ליטא התקבלה כחברה מן המניין באו"ם ב-17 בספטמבר 1991. ב-31 במאי 2001 ליטא נהייתה החברה ה-141 במספר בארגון הסחר העולמי. מאז 1988 חיפשה ליטא לחזק את קשריה עם המערב וכך ב-4 בינואר 1993 הייתה למדינה הבלטית הראשונה שהגישה מועמדות לנאט"ו. ב-21 בנובמבר 2002 הוזמנה ליטא לפתוח במשא ומתן לחברות בנאט"ו וב-29 במרץ 2004 הייתה לחברה שווה מן המניין בארגון. ב-1 בפברואר 1998 צורפה ליטא כחברה-משקיפה (בעלת זכויות מוגבלות) באיחוד האירופאי; ב-16 באפריל 2003 חתמה על חוזה הצטרפות לאיחוד. 91% מאזרחי המדינה תמכו בצירוף ליטא לאיחוד במשאל עם שנערך ב-11 במאי 2003, ובאחד במאי 2004 התקבלה ליטא כחברה מלאה באיחוד האירופאי.

פוליטיקה |

צורת השלטון בליטא היא דמוקרטיה פרלמנטרית עם מאפיינים של דמוקרטיה נשיאותית. ראש המדינה הוא הנשיא, שנבחר ישירות לכהונה בת חמש שנים, ומשמש כמפקד הצבא וכאחראי על יחסי החוץ. באישורו של הפרלמנט, הנשיא בוחר ראש ממשלה, וכך גם את שאר חברי הקבינט (ממשלה), בנוסף לעוד מספר משרתי ציבור רמי-דרג ואת כל השופטים, בכלל זה אלו של בית המשפט החוקתי (Konstitucinis Teismas).

בפרלמנט הליטאי – הסיימאס – החד-בתי, המשמש כרשות המחוקקת במדינה, 141 צירים הנבחרים לכהונה בת ארבע שנים, בשיטה משולבת - שבעים-ואחד צירים נבחרים בבחירות ישירות אזוריות, ושבעים צירים בבחירות ארציות על פי יצוג יחסי. אחוז החסימה הוא 5%.

צבא וביטחון |

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של ליטא

החל מעצמאותה המחודשת של ליטא שהוכרה בשנת 1991 ניסו מנהיגיה להתקרב למערב, ובתחילת המאה העשרים ואחד, התקבלה כחברה בנאט"ו. גיוס החובה בוטל בספטמבר 2008 והוחזר שוב בשנת 2015 בעקבות הפלישה הצבאית של צבא רוסיה לחצי האי קרים שבאוקראינה, שהעלתה חששות מחודשים בליטא מכוחה של רוסיה.

כלכלה |

כלכלת ליטא מבוססת על יצור חקלאי הכולל בעיקר דגנים, תפוחי אדמה, סלק, סוכר, ירקות, עץ לתעשייה, ופשתה. ומחצבים: כבול, אבן, ענבר (אשר אף מיוצג בדגל הלאומי בצבע הצהוב) וחול. הייצור התעשייתי מתמקד במכונות/כלים לחיתוך מתכת, מנועי חשמל, זיקוק נפט, מספנות, רהיטים, טקסטיל, מזון, דשנים, מכונת חקלאיות, ציוד אופטי, מחשבים ורכיבים אלקטרוניים.

בתקופה הסובייטית נבנתה תחנת הכוח הגרעינית איגנלינה. תחנת כוח זו סיפקה חשמל זול לליטא העצמאית והייתה יכולה לכסות כ-70-80% מהדרישה. בלחץ הקהילה האירופית ופעילי הגנת הסביבה המתקן נסגר סופית בשנת 2009. פעולות פירוק ממומנות על ידי גופים בינלאומיים.

ליטא מיבאת בעיקר מרוסיה, פולין, גרמניה ואוקראינה. בשוי של 25,344 מיליוני דולר.
לעומת זאת היא מייצאת בשווי של 25,344 מיליון דולר: מוצרים מינרליים, ציוד חשמלי, טקסטיל וביגוד, מקלטי טלוויזיה, כימיקלים, ומוצרי מזון לרוסיה, גרמניה, לטביה, פולין ומדינות נוספות. (נכון לשנת 2010)^[6].

גאוגרפיה ואקלים |

ליטא משופעת באגמים ומקורות מים

ליטא ממוקמת לחופי הים הבלטי בצפון אירופה והיא גובלת בלטביה בצפון, בלארוס במזרח, פולין בדרום וקלינינגרד השייכת לרוסיה בדרום.

הנוף בליטא מתאפיין בעמקים נמוכים ושטוחים וטורי גבעות המתרוממים ביניהם בשני גושים. החוף חולי ודרומו ביצתי. בליטא שוכן הר קלנס ומקווי המים שלה הם שפע אגמים וביצות ונהר הניימן.

בשטחה של ליטא נמצא המרכז הגאוגרפי של יבשת אירופה.

האקלים של ליטא הוא קר יחסית בחורף ונעים בקיץ. הטמפרטורות הממוצעות באזורי החוף הן 2.5 מעלות צלזיוס מתחת לאפס בחודש ינואר ו -16 מעלות צלזיוס בחודש יולי. בווילנה הקרה יותר בעונת החורף, הטמפרטורות הממוצעת הן 6 מתחת לאפס בחודש ינואר ו-17 מעלות בחודש יולי.

כמות המשקעים השנתיות הממוצעת הוא 800 מ"מ על החוף, 900 מ"מ באזור ההררי יותר ו-600 מ"מ בחלק המזרחי של המדינה. שלג יורד כל שנה, בדרך כלל בין החודשים אוקטובר עד אפריל.

שלטון מקומי |

ערך מורחב – חלוקה מנהלית של ליטא

ליטא מחולקת ל-10 מחוזות ("אפסקריטיס") ול-60 מחוזות משנה ("סאוויוואלדיבה").

תרבות |

המוזיאון הלאומי למדעים בווילנה

שפה |

השפה הרשמית והמדוברת בליטא היא ליטאית, שהיא לשון השייכת לחלק המזרחי של השפות הבלטיות. שפה זו היא שפה מן הקדומות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

ספרות |

ראשית הספרות הליטאית היא בשירי עם מימי הביניים וביצירות דתיות שנכתבו בתקופת הרפורמציה. עד המאה ה-19 נשלטה על ידי השפעות זרות (כמו הספרות האסטונית והלטבית) אם כי המשורר קריסטיונאס דונלאיטיס לא הושפע^[^{דרוש מקור]}. עם התגברות התנועה הלאומית והרומנטיקה בלט אנטנאס ברנאוסקאס שהיה גם תאולוג.

בין השנים 1904-1864 הממשל הרוסי הוציא איסור על הדפסת ספרים באותיות לטיניות אך דבר זה לא הפריע לספרות הליטאית והיוצרים מיירוניס, זמאיטה, והמחזאי וידונאס היצטינו. בימי הרפובליקה העצמאית התבלטו הסופרים קרווה-מיצ' קוויצ'יוס, וינוליס, פוטינאס, והמשוררת שאטריוס.

עם סיפוח ליטא לברית המועצות ברחו כ-100 סופרים לארצות המערב ובהן פרחה תרבות חופשית בתפוצות.

דמוגרפיה |

הרכב אתני |

בליטא חיים כ-2.9 מיליון איש, בצפיפות של 44 נפש לקמ"ר כאשר ההתפלגות האתנית היא כדלקמן:

ליטאים: 83.7%

פולנים: 7%

רוסים: 5.3%

בלארוסים: 1%

אחרים וחסרי לאום: 3%

פולנים הם המיעוט הגדול ביותר, והם מרוכזים בדרום מזרח ליטא במחוז וילנא, אזור שנשלט על ידי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. קהילות פולניות גדולות במיוחד חיות במחוז העירייה וילנה (כ-61% מהאוכלוסייה^[7]) ובמחוז העירייה שיילצ'נינקי (Šalčininkai‏; מעל 80%). הודות לריכוזם, הפולנים מיוצגים בפרלמנט במקומות הנבחרים בבחירות אזוריות. למקומות בפרלמנט הנבחרים בבחירות יחסיות יש אחוז חסימה של 5%, המונע ייצוג פולני אתני בבחירות היחסיות.

הרוסים, הם מהמיעוט השני בגודלו ומרוכזים בשלושה ריכוזים בולטים: בווילנה 14% בקליפדה 28% ובוויסגינס משקלם רב באוכלוסייה: 56% שרובם הגיעו מרוסיה כדי לעבוד בתחנת הכוח הגרעינית איגנלינה. ליטא הצליחה, יחסית למדינות הבלטיות האחרות, להגביל הגירת רוסים לשטחה בתקופה בה הייתה חלק מברית המועצות (1945-1990). מספר רוסים-אתנים עזבו את ליטא לאחר הכרזת העצמאות בשנת 1990.

דת |

אוכלוסיית ליטא המונה 2.9 מיליון נפשות מתחלקת לדתות הבאות:

90% נוצרים קתולים

4.05% נוצרים אורתודוקסים

0.08% מוסלמים

0.04% יהודים

והשאר מתחלקים בין מספר מיעוטים כמו פרוטסטנטים ובפטיסטים.

ספורט |

נבחרת ליטא בכדורסל, מדורגת במקום השלישי בדירוג פיב"א

הספורט הלאומי בליטא הוא הכדורסל. נבחרת ליטא בכדורסל זכתה להצלחה גדולה בתחרויות ספורט בינלאומיות. הנבחרת זכתה ב-9 מדליות באליפות אירופה - ה"יורובאסקט", באליפות העולם ובמשחקים האולימפיים, ודורגה בעבר במקום השלישי בעולם בדירוג פיב"א (כיום מדורגת במקום הרביעי). מליטא יצאו כמה שחקני כדורסל ששיחקו בליגת ה-NBA: ארבידאס סאבוניס, שרונאס מרצ'ולוניס, זיידרונאס אילגאוסקאס, דריוס סונגליה, שארונאס יאסיקביצ'יוס (שאף זכה ב-4 אליפויות היורוליג, בהן שתיים עם מכבי תל אביב), לינאס קלייזה ושחקני ה-NBA הנוכחיים דונאטס מוטיונאס מהיוסטון רוקטס ויונאס ולנצ'יונאס מהטורונטו ראפטורס. ארבידאס סאבוניס הוא הליטאי הראשון שנכלל בהיכל התהילה של הכדורסל על שם ג'יימס נייסמית'.

ב-2011 אירחה ליטא את אליפות אירופה לגברים בכדורסל (יורובאסקט 2011). באותה שנה זכתה נבחרת ליטא עד גיל 19 באליפות העולם בכדורסל. קבוצת הכדורסל הליטאית ז'לגיריס קובנה זכתה ב-1999 באליפות היורוליג, ליגת הכדורסל הבכירה באירופה. ריטאס וילנה מתחרה כיום בליגת היורוקאפ, הנחשבת כשנייה בחשיבותה אחרי היורוליג.

ענף השחייה חווה בשנים האחרונות עלייה משמעותית בפופולריות בליטא. מגמה זו החלה בעקבות הישגיה של השחיינית רוטה מיילוטיטה, שבגיל 15 בלבד זכתה במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר חזה באולימפיאדת 2012 בלונדון.

וירגיליוס אלקנה הוא אחד מזורקי הדיסקוס הטובים בעולם. הוא זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות ברציפות, באולימפיאדת סידני (2000) ובאולימפיאדת אתונה (2004). באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה אלקנה במדליית הארד, ובאולימפיאדת לונדון (2012) סיים במקום הרביעי. ספורטאים מובילים נוספים הם אוטסרה סקויטה (מדליית כסף בקרב שבע באולמפיאדת אתונה 2004), לאורה אסדואוסקייטה (מדליית זהב בקרב חמש באולימפיאדת לונדון 2012, מדליית זהב באליפות העולם בקאושיונג ב-2013), אוטסרה סקויטה (מדליית כסף בקרב שבע באולמפיאדת אתונה 2004) וג'וסטינס קינדריס (מדליית זהב באליפות העולם בקרב חמש בקאושינג 2013).

יהדות ליטא |

ערך מורחב – יהדות ליטא

בעבר, היה ההרכב האתני של ליטא מגוון באופן דרמטי; התמורה הבולטת ביותר נבעה מהשמדת האוכלוסייה היהודית בתקופת השואה. לפני מלחמת העולם השנייה, היו היהודים 7.5% מכלל האוכלוסייה, והתרכזו בערים שבהן הייתה להם השפעה משמעותית על אמנות ועסקים, הם נקראו ליטאים או ליטוואקים (Litvaks). כמו גם, בליטא נוסד הגימנסיון העברי במריאמפול שהיה לבית הספר התיכון הראשון מחוץ לארץ ישראל, ששפת ההוראה בו בכל המקצועות היא עברית. כמו כן - התקיימו לא מעט ישיבות בליטא, והן נודעו לתהילה בכל האיזור, ואף במקומות רחוקים יותר. אוכלוסיית וילנה, שלימים נקראה "ירושלים דליטא", מנתה כ-30% יהודים. כמעט כל היהודים נספו במהלך הכיבוש הנאצי ורוב השורדים היגרו מאוחר יותר לארצות הברית ולישראל. בליטא חיים כיום רק כ-3600 יהודים. מדי שנה ושנה יורדת כמות היהודים בליטא.

משנת 2016 משמש הרב כלב קרלין כרבה הראשי של ליטא.

קישורים חיצוניים |

"לִיטָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 39–43, באתר HebrewBooks

ליטא, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)

מידע פוליטי-חברתי על ליטא, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

אתר ממשלת ליטא(הקישור אינו פעיל, 3.1.2019)

אתר נשיא ליטא

אתר פרלמנט ליטא

פורטל המכון הליטאי למתמטיקה(הקישור אינו פעיל, 3.1.2019) - מכיל מידע נרחב הנוגע לליטא

דפים ופורום הנוגעים להיסטוריה של ליטא (באנגלית, רוסית וליטאית)

עמרי גלפרין, ליטא: ההיסטוריה כואבת, העתיד עם תקווה, באתר ynet, 5 בפברואר 2013

כתבות והמלצות לטיול בליטא, באתר GoTravel

דויד פרץ, ‏הרוחות של וילנה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2018

אלי אשד, ליטאית בעברית: הספרים על ליטא והתרבות וההיסטוריה הליטאית-ליטבאקית בשפה העברית, אוגוסט 2018

גלעד מנדלבוים, ארבעה ימים בליטא: מווילנה ועד פונארי, באתר הארץ, 11 באפריל 2019

הערות שוליים |

^ לפני ינואר 2015 - ליטאס.

^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018

^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019

^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019

^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018

^ http://www.export.gov.il/uploadfiles/11_2011/lita07.09.2011.pdf טבלה בעמוד 7. עמודים 13–15. מקור הנתונים שם מEconomist Intelligence Unit

^ ווילנה

תפריט ניווט

(RLQ=window.RLQ||[]).push(function()mw.config.set("wgPageParseReport":"limitreport":"cputime":"0.844","walltime":"1.072","ppvisitednodes":"value":21655,"limit":1000000,"ppgeneratednodes":"value":0,"limit":1500000,"postexpandincludesize":"value":254519,"limit":2097152,"templateargumentsize":"value":137961,"limit":2097152,"expansiondepth":"value":27,"limit":40,"expensivefunctioncount":"value":39,"limit":500,"unstrip-depth":"value":0,"limit":20,"unstrip-size":"value":66103,"limit":5000000,"entityaccesscount":"value":0,"limit":400,"timingprofile":["100.00% 801.058 1 -total"," 60.27% 482.783 1 תבנית:מדינה"," 35.68% 285.789 1 תבנית:מפת_מיקום"," 33.13% 265.423 6 תבנית:מפת_ביניים"," 31.70% 253.964 42 תבנית:מפת_מיקום/ליטא"," 29.49% 236.207 32 תבנית:נקודת_מיקום"," 27.06% 216.783 28 תבנית:מיקום_פירוט"," 8.68% 69.570 1 תבנית:מפת_איתור/אירופה"," 8.61% 69.007 282 תבנית:מציין_מיקום"," 7.94% 63.623 1 תבנית:מפת_איתור"],"scribunto":"limitreport-timeusage":"value":"0.096","limit":"10.000","limitreport-memusage":"value":2296973,"limit":52428800,"cachereport":"origin":"mw1289","timestamp":"20190628130623","ttl":2592000,"transientcontent":false););"@context":"https://schema.org","@type":"Article","name":"u05dcu05d9u05d8u05d0","url":"https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90","sameAs":"http://www.wikidata.org/entity/Q37","mainEntity":"http://www.wikidata.org/entity/Q37","author":"@type":"Organization","name":"u05eau05d5u05e8u05deu05d9u05dd u05dcu05deu05d9u05d6u05deu05d9 u05d5u05d9u05e7u05d9u05deu05d3u05d9u05d4","publisher":"@type":"Organization","name":"Wikimedia Foundation, Inc.","logo":"@type":"ImageObject","url":"https://www.wikimedia.org/static/images/wmf-hor-googpub.png","datePublished":"2004-02-10T01:03:17Z","dateModified":"2019-06-28T13:06:24Z","image":"https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d2/Lithuania_in_European_Union_%28-rivers_-mini_map%29.svg","headline":"u05deu05d3u05d9u05e0u05d4 u05d1u05deu05d6u05e8u05d7 u05d0u05d9u05e8u05d5u05e4u05d4"(RLQ=window.RLQ||[]).push(function()mw.config.set("wgBackendResponseTime":298,"wgHostname":"mw1322"););

This page is only for reference, If you need detailed information, please check here

[1] לפני ינואר 2015 - ליטאס.

[2] דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018

[PopSource-3] דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019

[4] דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019

[5] מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018

[6] ttp://www.export.gov.il/uploadfiles/11_2011/lita07.09.2011.pdf טבלה בעמוד 7. עמודים 13–15. מקור הנתונים שם מEconomist Intelligence Unit

[7] ווילנה

מדינות האיחוד האירופי
מדינות מייסדות	איטליה • בלגיה • גרמניה^[1] • הולנד • לוקסמבורג • צרפת
מדינות נוספות	אוסטריה • אירלנד • אסטוניה • בולגריה • דנמרק • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לטביה • ליטא • מלטה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • קפריסין • קרואטיה • רומניה • שוודיה
מועמדות להצטרפות	אלבניה • טורקיה • מונטנגרו • מקדוניה הצפונית • סרביה
^[1] המדינה המייסדת הייתה גרמניה המערבית. גרמניה המזרחית צורפה בעקבות איחוד המדינות בשנת 1990.

搜尋此網誌

Ttdfjt

ליטא

תוכן עניינים

היסטוריה |

פוליטיקה |

צבא וביטחון |

כלכלה |

גאוגרפיה ואקלים |

שלטון מקומי |

תרבות |

שפה |

ספרות |

דמוגרפיה |

הרכב אתני |

דת |

ספורט |

יהדות ליטא |

קישורים חיצוניים |

הערות שוליים |

תפריט ניווט

כלים אישיים

מרחבי שם

גרסאות שפה

צפיות

עוד

חיפוש

ניווט

קהילה

כלים

במיזמים אחרים

הדפסה/ייצוא

דף זה בשפות אחרות

Popular posts from this blog

Category:9 (number) SubcategoriesMedia in category "9 (number)"Navigation menuUpload mediaGND ID: 4485639-8Library of Congress authority ID: sh85091979ReasonatorScholiaStatistics

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ליטא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליטא
מדריך למטייל בוויקימסע: ליטא