אטוואלפה
Ataw-wallpa

לידה	20 במרץ 1502? קיטו, אקוודור
הוצאה להורג	29 באוגוסט 1533 פרו
מדינה	אינקה
מקום קבורה	קחאמרקה
עיסוק	צ'יף

דיוקנו של אטוואלפה בציור בן משלחתו של פיסארו, 1533

ציור המציג את אטוואלפה מוצא להורג

ציור המציג את אטוואלפה מוצא להורג

אטוואלפה (1502 – 26 ביולי 1533; נקרא בעברית גם אטאהואלפה) הוא האינקה (תואר המקביל לקיסר בתרבות האירופית) השלוש עשרה והאחרון של אימפריית האינקה בדרום אמריקה לפני שנכבשה על ידי האימפריה הספרדית המתפשטת. הוא היה הקיסר האחרון ששלט על אימפריית האינקה לפני אובדן כוחה כתוצאה מהמלחמה בספרדים.

אטוואלפה היה בנו של הקיסר הואינה קאפאק מאחת מנשותיו, נסיכת ממלכת קיטו רבת העוצמה. עם מותו של הואינה קאפאק, חולקה ממלכתו בין שני בניו, אטוואלפה עצמו והואסאקר אחיו. בשנת 1530 התחיל אטוואלפה בכיבוש ממלכת אחיו, ובשנת 1532, בתום מלחמת אזרחים עקובה מדם, ניצח את הואסקר בקרב ליד קוסקו, כלא אותו ועלה לשלטון. שלטונו נמשך שנה בלבד, והסתיים עם בואם של הקונקיסטדורס, הכובשים הספרדים.

הכיבוש הספרדי |

רקע |

לאחר הגעת הספרדים ליבשת אמריקה בכלל ודרום-אמריקה בפרט החלו אלו במסע כיבוש וביזה תוך רמיסת שבטים וממלכות, בעזרת הנשק החם, הפרשים ונשקי הברזל שלא היו מוכרים לשבטי האינדיאנים, וכן העורמה הפוליטית והמגפות שהביאו איתם. הדבר הודגם היטב בכיבוש ממלכת האצטקים בידי הרנאן קורטס בשנת 1519, מעשה אשר שימש השראה לכיבוש פרו בידי פרנסיסקו פיסארו, ארבע עשרה שנים לאחר מכן.

לאחר שני מסעות ספרדיים כושלים בראשותו של פיסארו, אשר הגיעו רק עד חופיה הדרומיים של קולומביה ואל עיר הנמל טומבס בצפונה של פרו המודרנית, הצליח פיסארו להגיע שוב אל העיר טומבס החרבה, כתוצאה ממלחמת האזרחים שהתנהלה חודשים מספר לפני כן. משלחת בראשותו של הרנאנדו דה סוטו יצאה אל לב פרו וחזרה כעבור ימים אחדים עם תשורות זהב ושליחו של אטוואלפה, אשר הציע לספרדים להיפגש עם הקיסר בעיר המרפא קאחמרקה, בה נשאר מיד בסיומה של מלחמת האזרחים בשל פציעה ברגלו.

קרב קאחאמארקה |

בראשות 177 קונקיסטדורס, מהם כ-67 פרשים, יצא פיסארו אל קאחמרקה. בנקודות רבות לאורך הדרך יכול היה אטוואלפה לעצרו, אולם הניח לצבא הקונקיסטדורס הקטן להתקדם אל לב ארצו מתוך ביטחון עצמי מופרז. בתום מסע מתיש בן חודשיים ו-550 קילומטרים דרך הרי האנדים, הגיע פיסארו לעיר והחל במגעים לתיאום הפגישה. הוא שכנע את אטוואלפה לסור ולהיפגש איתו בכיכר המרכזית של קאחמרקה, אשר הייתה מוקפת משלושת צדדיה בבניינים ארוכים ונמוכים, בהם התחבאו הקונקיסטדורס הספרדים. ייתכן כי פיסארו הגה תוכנית זו משום שחשש מצבאו האדיר של אטוואלפה אשר חנה בקחאמרקה אותה העת, וייתכן שביקש מלכתחילה את הכופר העצום תמורת ראשו של האינקה. בין כך ובין כך, הגיע האינקה לפגישה בלוויית פמליה לא חמושה בת 6,000 איש, בהאמינו כי הספרדים לא יעזו לתקוף אותו בעירו ובארצו, מוקפים בצבא אדיר בין 200,000 איש.

כשהגיע אטוואלפה לכיכר, ציווה עליו הכומר של פיסארו לאמץ את הנצרות ולהכיר במרותו של קרל החמישי מלך ספרד. אטוואלפה, כצפוי, סירב לשתי הדרישות בזעם ודחה את כתבי הקודש שהוצעו לו בידי הכומר הדומיניקני. סירוב זה היווה את האמתלה בידיו של פיסארו וחבר מרעיו הספרדים להסתער על האינקה וצבאו. בקרב, שדמה יותר לטבח, נהרגו בין 2,000 ל-10,000 מבני האינקה מאש תותחים ורובים, ומחרבותיהם של הספרדים. בסיומו של הטבח נלקח אטוואלפה כבן ערובה בידיהם של הספרדים.

המשפט וההוצאה להורג |

הספרדים, אשר ידעו היטב מה ערכו של האינקה כבן ערובה, דרשו תמורת ראשו כופר מלא. האגדה מספרת, כי אטוואלפה הציע לצפות את רצפת החדר בזהב תמורת שחרורו, וכאשר פיסארו לא הגיב, הציע האינקה למלא את החדר עד תקרתו בכלי זהב. בין כך ובין כך, כלי זהב זרמו מכל רחבי האימפריה ומילאו את החדר תוך שלושה חודשים. בינתיים, הורה אטוואלפה להוציא את אחיו השבוי להורג, מתוך חשש כי הספרדים ימליכו אותו כאינקה מתחתיו.

כמות הזהב העצומה שקיבלו הספרדים הייתה לשווא: פיסארו סירב לשחרר את אטוואלפה לחופשי. בתום קבלת דמי הכופר, הועמד אטוואלפה למשפט חפוז ונלעג, בו הואשם בגילוי עריות (שכן מאז הקמת אימפריית האינקה היה למנהג שעל הקיסר להינשא לאחותו), בעבודת אלילים, בהדחת המלך החוקי ורציחתו, ובניאוף, "שכן הוא מתענג בגלוי על נשים מרובות". בית הדין החליט על הוצאתו להורג של אטוואלפה בשריפה. האינקה השבוי התחנן על חייו, והכומר הספרדי הציע לו עסקה: התנצרותו של האינקה תמורת המתקת העונש למוות בחניקה. אטוואלפה הסכים, וב-26 ביולי 1533 הוצא קיסר האינקה להורג.

מותו של אטוואלפה היה הרסני עבור אימפריית האינקה. בהיעדרו של מנהיג וברוח שבורה, הצליח פרנסיסקו פיסארו תוך מספר חודשים לכבוש את בירת האימפריה, קוסקו, ותוך דורות ספורים של התנגדות לא נותר דבר מממלכת האינקה. על אף שהמלך קרלוס הראשון גינה בחריפות את הוצאתו להורג הנבזית של אטוואלפה, לדבריו כבר לא הייתה כל השפעה, שכן הוא שמע על הוצאתו להורג של קיסר האינקה רק חודשים מספר לאחר המעשה.

קישורים חיצוניים |

מדיה וקבצים בנושא אטוואלפה בוויקישיתוף

• 
  ביוגרפיה באנציקלופדיה להיסטוריה עתיקה (באנגלית)