Amira L'Akum not on ShabbatAmira Lakum: say you can't say?Latest shabbat not longest day…?Why can't electricity be manipulated on Shabbat?Things not related to shabbat being muktzehAmira Lakum: say you can't say?Does amirah L'akum apply to robots?Using money on ShabbatWhy are Shabbat loopholes a good thing?Why is asking a non-Jew to turn on electric lights considered amira l'nochri?Descrating one Shabbat for manyWhat is the source of the prohibition of not preparing on Shabbat for after Shabbat?
Is there a way to know the composition of a Team GO Rocket before going into the fight?
Dual-national, returning to US the day the US Passport expires; can he check in with airline on Dutch passport but reenter with expiring US passport?
How can I kill my goat?
Adopting a feral cat
Copying an existing HTML page and use it, is that against any copyright law?
Is it okay for me to decline a project on ethical grounds?
Can a US President, after impeachment and removal, be re-elected or re-appointed?
Irreducible factors of primitive permutation group representation
How did the SysRq key get onto modern keyboards if it's rarely used?
2 weeks and a tight budget to prepare for Z-day. How long can I hunker down?
Do the books ever say oliphaunts aren’t elephants?
Why did some Apollo missions carry a grenade launcher?
Incrementing add under condition in pandas
How to store my pliers and wire cutters on my desk?
Why did Windows 95 crash the whole system but newer Windows only crashed programs?
Why does the Eurostar not show youth pricing?
How could Nomadic scholars effectively memorize libraries worth of information
What is the most efficient way to write 'for' loops in Matlab?
How does one get an animal off of the Altar surreptitiously?
Summoning A Technology Based Demon
Is there an antonym(a complementary antonym) for "spicy" or "hot" regarding food (I DO NOT mean "seasoned" but "hot")?
Must a song using the A minor scale begin or end with an Am chord? If not, how can I tell what the scale is?
8086 stack segment and avoiding overflow in interrupts
Desktop app status bar: Notification vs error message
Amira L'Akum not on Shabbat
Amira Lakum: say you can't say?Latest shabbat not longest day…?Why can't electricity be manipulated on Shabbat?Things not related to shabbat being muktzehAmira Lakum: say you can't say?Does amirah L'akum apply to robots?Using money on ShabbatWhy are Shabbat loopholes a good thing?Why is asking a non-Jew to turn on electric lights considered amira l'nochri?Descrating one Shabbat for manyWhat is the source of the prohibition of not preparing on Shabbat for after Shabbat?
.everyoneloves__top-leaderboard:empty,.everyoneloves__mid-leaderboard:empty,.everyoneloves__bot-mid-leaderboard:empty margin-bottom:0;
One may not ask a non-Jew to do an action on behalf of the Jew if the action is assur on Shabbat (a gross over simplification, I know). This would constitute Amira L'Akum (or Nochri).
Is there a parallel problem with asking a non-Jew to do an action which is assur to a Jew at any other time. I'm having trouble coming up with a quick example but, if a Jewish is not allowed to touch a woman who is not his wife, or embarrass someone, or yake mixed animals together, may he ask a non-Jew to do so for him? [better examples requested] Or is amira L'Akum limited to issuring based in the m'lachot of Shabbat?
shabbat halacha-theory
edited Jul 18 at 20:15
Al Berko
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
asked Jul 18 at 14:03
rosendsrosends
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
|
show 1 more comment
One may not ask a non-Jew to do an action on behalf of the Jew if the action is assur on Shabbat (a gross over simplification, I know). This would constitute Amira L'Akum (or Nochri).
Is there a parallel problem with asking a non-Jew to do an action which is assur to a Jew at any other time. I'm having trouble coming up with a quick example but, if a Jewish is not allowed to touch a woman who is not his wife, or embarrass someone, or yake mixed animals together, may he ask a non-Jew to do so for him? [better examples requested] Or is amira L'Akum limited to issuring based in the m'lachot of Shabbat?
shabbat halacha-theory
edited Jul 18 at 20:15
Al Berko
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
asked Jul 18 at 14:03
rosendsrosends
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
3
This is actually a question the Talmud itself asks. See BM 90a. SA CM 338. We pasken that Amira Leakum applies even to other issurim.
– Bach
Jul 18 at 14:14
@Bach I'm not really following where a problem would exist. If something is forbidden for a Jew but not for a Gentile, how could there be any prohibition involved?
– DanF
Jul 18 at 14:22
1
@DanF - Exactly like Shabbos. It is prohibited to ask a gentile to perform something prohibited on your behalf, even if it is something he is permitted to do on his own.
– chortkov2
Jul 18 at 14:54
@DanF This is Issur Gavrah, meaning we suspect that a person might disrespect the prohibition and start doing it himself. There's no real prohibition (Heftzah) as you rightfully noted.
– Al Berko
Jul 18 at 20:19
As the answers say, it's forbidden. But, a fellow Jew only has to keep Shabbos on their Shabbos. So, if you start Shabbos early, you can ask a Jew to turn on the air-conditioner, but not a non-Jew.
– Micha Berger
Jul 19 at 15:26
|
show 1 more comment
One may not ask a non-Jew to do an action on behalf of the Jew if the action is assur on Shabbat (a gross over simplification, I know). This would constitute Amira L'Akum (or Nochri).
Is there a parallel problem with asking a non-Jew to do an action which is assur to a Jew at any other time. I'm having trouble coming up with a quick example but, if a Jewish is not allowed to touch a woman who is not his wife, or embarrass someone, or yake mixed animals together, may he ask a non-Jew to do so for him? [better examples requested] Or is amira L'Akum limited to issuring based in the m'lachot of Shabbat?
shabbat halacha-theory
edited Jul 18 at 20:15
Al Berko
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
asked Jul 18 at 14:03
rosendsrosends
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
One may not ask a non-Jew to do an action on behalf of the Jew if the action is assur on Shabbat (a gross over simplification, I know). This would constitute Amira L'Akum (or Nochri).
Is there a parallel problem with asking a non-Jew to do an action which is assur to a Jew at any other time. I'm having trouble coming up with a quick example but, if a Jewish is not allowed to touch a woman who is not his wife, or embarrass someone, or yake mixed animals together, may he ask a non-Jew to do so for him? [better examples requested] Or is amira L'Akum limited to issuring based in the m'lachot of Shabbat?
shabbat halacha-theory
shabbat halacha-theory
edited Jul 18 at 20:15
Al Berko
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
asked Jul 18 at 14:03
rosendsrosends
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
edited Jul 18 at 20:15
Al Berko
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
asked Jul 18 at 14:03
rosendsrosends
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
edited Jul 18 at 20:15
Al Berko
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
edited Jul 18 at 20:15
Al Berko
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
edited Jul 18 at 20:15
Al Berko
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
8,5272 gold badges7 silver badges34 bronze badges
asked Jul 18 at 14:03
rosendsrosends
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
asked Jul 18 at 14:03
rosendsrosends
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
asked Jul 18 at 14:03
rosendsrosends
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
22.1k3 gold badges28 silver badges75 bronze badges
3
This is actually a question the Talmud itself asks. See BM 90a. SA CM 338. We pasken that Amira Leakum applies even to other issurim.
– Bach
Jul 18 at 14:14
@Bach I'm not really following where a problem would exist. If something is forbidden for a Jew but not for a Gentile, how could there be any prohibition involved?
– DanF
Jul 18 at 14:22
1
@DanF - Exactly like Shabbos. It is prohibited to ask a gentile to perform something prohibited on your behalf, even if it is something he is permitted to do on his own.
– chortkov2
Jul 18 at 14:54
@DanF This is Issur Gavrah, meaning we suspect that a person might disrespect the prohibition and start doing it himself. There's no real prohibition (Heftzah) as you rightfully noted.
– Al Berko
Jul 18 at 20:19
As the answers say, it's forbidden. But, a fellow Jew only has to keep Shabbos on their Shabbos. So, if you start Shabbos early, you can ask a Jew to turn on the air-conditioner, but not a non-Jew.
– Micha Berger
Jul 19 at 15:26
|
show 1 more comment
3
This is actually a question the Talmud itself asks. See BM 90a. SA CM 338. We pasken that Amira Leakum applies even to other issurim.
– Bach
Jul 18 at 14:14
@Bach I'm not really following where a problem would exist. If something is forbidden for a Jew but not for a Gentile, how could there be any prohibition involved?
– DanF
Jul 18 at 14:22
1
@DanF - Exactly like Shabbos. It is prohibited to ask a gentile to perform something prohibited on your behalf, even if it is something he is permitted to do on his own.
– chortkov2
Jul 18 at 14:54
@DanF This is Issur Gavrah, meaning we suspect that a person might disrespect the prohibition and start doing it himself. There's no real prohibition (Heftzah) as you rightfully noted.
– Al Berko
Jul 18 at 20:19
As the answers say, it's forbidden. But, a fellow Jew only has to keep Shabbos on their Shabbos. So, if you start Shabbos early, you can ask a Jew to turn on the air-conditioner, but not a non-Jew.
– Micha Berger
Jul 19 at 15:26
3
3
This is actually a question the Talmud itself asks. See BM 90a. SA CM 338. We pasken that Amira Leakum applies even to other issurim.
– Bach
Jul 18 at 14:14
This is actually a question the Talmud itself asks. See BM 90a. SA CM 338. We pasken that Amira Leakum applies even to other issurim.
– Bach
Jul 18 at 14:14
@Bach I'm not really following where a problem would exist. If something is forbidden for a Jew but not for a Gentile, how could there be any prohibition involved?
– DanF
Jul 18 at 14:22
@Bach I'm not really following where a problem would exist. If something is forbidden for a Jew but not for a Gentile, how could there be any prohibition involved?
– DanF
Jul 18 at 14:22
1
1
@DanF - Exactly like Shabbos. It is prohibited to ask a gentile to perform something prohibited on your behalf, even if it is something he is permitted to do on his own.
– chortkov2
Jul 18 at 14:54
@DanF - Exactly like Shabbos. It is prohibited to ask a gentile to perform something prohibited on your behalf, even if it is something he is permitted to do on his own.
– chortkov2
Jul 18 at 14:54
@DanF This is Issur Gavrah, meaning we suspect that a person might disrespect the prohibition and start doing it himself. There's no real prohibition (Heftzah) as you rightfully noted.
– Al Berko
Jul 18 at 20:19
@DanF This is Issur Gavrah, meaning we suspect that a person might disrespect the prohibition and start doing it himself. There's no real prohibition (Heftzah) as you rightfully noted.
– Al Berko
Jul 18 at 20:19
As the answers say, it's forbidden. But, a fellow Jew only has to keep Shabbos on their Shabbos. So, if you start Shabbos early, you can ask a Jew to turn on the air-conditioner, but not a non-Jew.
– Micha Berger
Jul 19 at 15:26
As the answers say, it's forbidden. But, a fellow Jew only has to keep Shabbos on their Shabbos. So, if you start Shabbos early, you can ask a Jew to turn on the air-conditioner, but not a non-Jew.
– Micha Berger
Jul 19 at 15:26
|
show 1 more comment
2 Answers
2
active
oldest
votes
The Gemara (Baba Metziah 90a) discusses this:
איבעיא להו: מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה, מי אמרינן: כי
אמרינן אמירה לנכרי שבות - הני מילי לענין שבת, דאיסור סקילה, אבל חסימה
דאיסור לאו - לא. או דלמא לא שנא
There is a dispute in the Rishonim how to pasken.
The Rambam (Sechirus 13.3) paskens it is forbidden.
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. ישב לה קוץ בפיה ודש בה והרי אינה אוכלת.
הרביץ לה ארי מבחוץ או שהרביץ בנה מבחוץ. הרי שצמאה ואינו משקה אותה. פרס
עור ע"ג הדייש כדי שלא תאכל. כל זה וכיוצא בו אסור ואינו לוקה
This is also his position in Hilchos Issurei Biah (17:13):
אסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה שלנו ואם לקחה הוא מעצמו וסרסה מותר.
The Maggid Mishna cites the opposing view - seeing as the Gemara has a safek, and the halacha is that by a safek d'rabbanan we are always lenient, that it is permitted:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. זו בעיא דלא איפשיטא בגמרא ואתיא למיפשטה
מאותה ברייתא דעכו"ם הדש בפרתו של ישראל דמדקאמר אינו עובר מכלל דאיסורא
איכא ודחינן לה ורש"י ז"ל הלך לשיטתו ופירש ודוש בה דישתך והקשו עליו
דבדישת העכו"ם מותר גמור הוא שאין איסור אמירה לעכו"ם אלא במלאכת ישראל
אבל במלאכת העכו"ם מותר הוא דומיא דשבת שאפילו בשבת מותר לישראל לומר
לעכו"ם לעשות מלאכת העכו"ם עצמו אלא ודוש בה דישתי קאמר וקא מיבעיא לן כי
אמרינן אמירה לעכו"ם שבות ה"מ שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא
או דילמא לא שנא כדאיתא בגמרא ופסק רבינו דאסור וכן דעת הרמב"ן ז"ל
דבכולהו מצות איכא שבות באמירה לעכו"ם
ויש חולקין ויש נוסחאות חלוקות ג"כ בספרי רבינו שבקצתן כתוב אומר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה משום דכיון דבעיין לא איפשיטא אזלינן בה לקולא לפי שאיסור האמירה אפילו בשבת אינה אלא מדבריהם והו"ל ספיקא בדרבנן ולקולא ומ"מ הנוסחא האמיתית בספרי רבינו אמר לעכו"ם וכן הוא מוכרח ממ"ש פי"ז מהלכות איסורי ביאה שאסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה של ישראל ומוכיח בסוגיית הגמרא דלדידן דקי"ל דבן נח אינו מצווה על הסירוס אחד סירוס ואחד שאר מצות שיש בהן לאו האמירה לעכו"ם שוה בהו
The Shulchan Aruch (338:6) paskens that it is forbidden:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה (דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת)
(טור בשם הרא"ש ורש"י והמגיד סוף הלכות שכירות) ישב לה קוץ בפיה ודש בה
והרי אינה אוכלת רבץ לה ארי מבחוץ הרביץ בנה מבחוץ הרי שצמאה ואינו משקה
אותה פירש עור על הדיש כדי שלא תאכל כל זה וכיוצא בזה אסור ואינו לוקה:
The Vilna Gaon (Biur Hagra 338:6) explains that the Gemara did actually reach a conclusion, forbidden asking a gentile to perform a prohibited act on your behalf. [And therefore is no longer a safek drabbanan.]
אמר כו' דאמירה כו'. בעיא דאיפשיטא שם ת"ש דשלחו כו' ואף על גב דדחי ר"פ
דיחוייא הוא דהא לא ק"ל כר' חידקא דהא פליגי עליה בסנהדרין שם ופשיטא
דאביי ורבא ורב אחי ורב אשי ומרימר ומ"ז כולהו לא ס"ל כיחידאה. רא"ש וכלל
כל הני יחד משום דאסור ואינו לוקה כמו בהנך דלא איפשיטא
[See however, the Rambam (Kilayim 1:3) who seems to hold it is permitted, in contradiction to his aformentioned view. The Raavad there disagrees, based on this Gemara - and he is clear it is still inconclusive, and nevertheless he rules to be stringent.
ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים - רמב״ם
ועוד אמירה לנכרי באיסור לאו בעיא ולא איפשיטא ולחומרא בבבא מציעא - ראב״ד
The answer to the contradiction in the Rambam is beyond the scope of this answer; I'm just bringing out that the Raavad has a stringent view even though it is a safek drabbanan, unlike the Vilna Gaon who rules that the stringency is a vadai.]
answered Jul 18 at 14:53
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
add a comment |
The Shulchan Aruch (338:6) rules that it is forbidden.
דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת
However, it is important to note that the exact parameters will be different to that of Shabbos. Regarding Shabbos, there are other prohibitions often mixed together with amirah lakum, which are of a different origin and therefore would not apply by other issurim.
For example, it is forbidden to tell a gentile on Shabbos to perform a melacha after Shabbos, although when he will actually perform the action it would be permitted to both the gentile and the Jew. Although this is colloquially referred to as amirah lakum and lumped together with the general prohibition of asking a gentile to perform a melacha, it is actually a spin-off of a different prohibition - ve'daber davar; one may not talk about prohibited actions on Shabbos.
This is specific to Shabbos. When it comes to other melachos, the prohibition is only the יש שליח לדבר עבירה לעכו״מ מדרבנן - that Chazal forbade asking a gentile to do something prohibited on your behalf. As long as at the time of execution, it is permitted, it wouldn't matter when you said it.
The same is true regarding neheneh mi'maaseh shabbos; there are instances where the requesting itself is permitted, but only forbidden because although it isn't amirah lakum, it is maaseh shabbos (a related, but different prohibition).
answered Jul 18 at 15:06
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
Sourcing your claims would improve your answer.
– msh210♦
Jul 18 at 19:16
add a comment |
2 Answers
2
active
oldest
votes
2 Answers
2
active
oldest
votes
active
oldest
votes
active
oldest
votes
The Gemara (Baba Metziah 90a) discusses this:
איבעיא להו: מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה, מי אמרינן: כי
אמרינן אמירה לנכרי שבות - הני מילי לענין שבת, דאיסור סקילה, אבל חסימה
דאיסור לאו - לא. או דלמא לא שנא
There is a dispute in the Rishonim how to pasken.
The Rambam (Sechirus 13.3) paskens it is forbidden.
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. ישב לה קוץ בפיה ודש בה והרי אינה אוכלת.
הרביץ לה ארי מבחוץ או שהרביץ בנה מבחוץ. הרי שצמאה ואינו משקה אותה. פרס
עור ע"ג הדייש כדי שלא תאכל. כל זה וכיוצא בו אסור ואינו לוקה
This is also his position in Hilchos Issurei Biah (17:13):
אסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה שלנו ואם לקחה הוא מעצמו וסרסה מותר.
The Maggid Mishna cites the opposing view - seeing as the Gemara has a safek, and the halacha is that by a safek d'rabbanan we are always lenient, that it is permitted:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. זו בעיא דלא איפשיטא בגמרא ואתיא למיפשטה
מאותה ברייתא דעכו"ם הדש בפרתו של ישראל דמדקאמר אינו עובר מכלל דאיסורא
איכא ודחינן לה ורש"י ז"ל הלך לשיטתו ופירש ודוש בה דישתך והקשו עליו
דבדישת העכו"ם מותר גמור הוא שאין איסור אמירה לעכו"ם אלא במלאכת ישראל
אבל במלאכת העכו"ם מותר הוא דומיא דשבת שאפילו בשבת מותר לישראל לומר
לעכו"ם לעשות מלאכת העכו"ם עצמו אלא ודוש בה דישתי קאמר וקא מיבעיא לן כי
אמרינן אמירה לעכו"ם שבות ה"מ שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא
או דילמא לא שנא כדאיתא בגמרא ופסק רבינו דאסור וכן דעת הרמב"ן ז"ל
דבכולהו מצות איכא שבות באמירה לעכו"ם
ויש חולקין ויש נוסחאות חלוקות ג"כ בספרי רבינו שבקצתן כתוב אומר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה משום דכיון דבעיין לא איפשיטא אזלינן בה לקולא לפי שאיסור האמירה אפילו בשבת אינה אלא מדבריהם והו"ל ספיקא בדרבנן ולקולא ומ"מ הנוסחא האמיתית בספרי רבינו אמר לעכו"ם וכן הוא מוכרח ממ"ש פי"ז מהלכות איסורי ביאה שאסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה של ישראל ומוכיח בסוגיית הגמרא דלדידן דקי"ל דבן נח אינו מצווה על הסירוס אחד סירוס ואחד שאר מצות שיש בהן לאו האמירה לעכו"ם שוה בהו
The Shulchan Aruch (338:6) paskens that it is forbidden:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה (דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת)
(טור בשם הרא"ש ורש"י והמגיד סוף הלכות שכירות) ישב לה קוץ בפיה ודש בה
והרי אינה אוכלת רבץ לה ארי מבחוץ הרביץ בנה מבחוץ הרי שצמאה ואינו משקה
אותה פירש עור על הדיש כדי שלא תאכל כל זה וכיוצא בזה אסור ואינו לוקה:
The Vilna Gaon (Biur Hagra 338:6) explains that the Gemara did actually reach a conclusion, forbidden asking a gentile to perform a prohibited act on your behalf. [And therefore is no longer a safek drabbanan.]
אמר כו' דאמירה כו'. בעיא דאיפשיטא שם ת"ש דשלחו כו' ואף על גב דדחי ר"פ
דיחוייא הוא דהא לא ק"ל כר' חידקא דהא פליגי עליה בסנהדרין שם ופשיטא
דאביי ורבא ורב אחי ורב אשי ומרימר ומ"ז כולהו לא ס"ל כיחידאה. רא"ש וכלל
כל הני יחד משום דאסור ואינו לוקה כמו בהנך דלא איפשיטא
[See however, the Rambam (Kilayim 1:3) who seems to hold it is permitted, in contradiction to his aformentioned view. The Raavad there disagrees, based on this Gemara - and he is clear it is still inconclusive, and nevertheless he rules to be stringent.
ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים - רמב״ם
ועוד אמירה לנכרי באיסור לאו בעיא ולא איפשיטא ולחומרא בבבא מציעא - ראב״ד
The answer to the contradiction in the Rambam is beyond the scope of this answer; I'm just bringing out that the Raavad has a stringent view even though it is a safek drabbanan, unlike the Vilna Gaon who rules that the stringency is a vadai.]
answered Jul 18 at 14:53
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
add a comment |
The Gemara (Baba Metziah 90a) discusses this:
איבעיא להו: מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה, מי אמרינן: כי
אמרינן אמירה לנכרי שבות - הני מילי לענין שבת, דאיסור סקילה, אבל חסימה
דאיסור לאו - לא. או דלמא לא שנא
There is a dispute in the Rishonim how to pasken.
The Rambam (Sechirus 13.3) paskens it is forbidden.
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. ישב לה קוץ בפיה ודש בה והרי אינה אוכלת.
הרביץ לה ארי מבחוץ או שהרביץ בנה מבחוץ. הרי שצמאה ואינו משקה אותה. פרס
עור ע"ג הדייש כדי שלא תאכל. כל זה וכיוצא בו אסור ואינו לוקה
This is also his position in Hilchos Issurei Biah (17:13):
אסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה שלנו ואם לקחה הוא מעצמו וסרסה מותר.
The Maggid Mishna cites the opposing view - seeing as the Gemara has a safek, and the halacha is that by a safek d'rabbanan we are always lenient, that it is permitted:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. זו בעיא דלא איפשיטא בגמרא ואתיא למיפשטה
מאותה ברייתא דעכו"ם הדש בפרתו של ישראל דמדקאמר אינו עובר מכלל דאיסורא
איכא ודחינן לה ורש"י ז"ל הלך לשיטתו ופירש ודוש בה דישתך והקשו עליו
דבדישת העכו"ם מותר גמור הוא שאין איסור אמירה לעכו"ם אלא במלאכת ישראל
אבל במלאכת העכו"ם מותר הוא דומיא דשבת שאפילו בשבת מותר לישראל לומר
לעכו"ם לעשות מלאכת העכו"ם עצמו אלא ודוש בה דישתי קאמר וקא מיבעיא לן כי
אמרינן אמירה לעכו"ם שבות ה"מ שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא
או דילמא לא שנא כדאיתא בגמרא ופסק רבינו דאסור וכן דעת הרמב"ן ז"ל
דבכולהו מצות איכא שבות באמירה לעכו"ם
ויש חולקין ויש נוסחאות חלוקות ג"כ בספרי רבינו שבקצתן כתוב אומר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה משום דכיון דבעיין לא איפשיטא אזלינן בה לקולא לפי שאיסור האמירה אפילו בשבת אינה אלא מדבריהם והו"ל ספיקא בדרבנן ולקולא ומ"מ הנוסחא האמיתית בספרי רבינו אמר לעכו"ם וכן הוא מוכרח ממ"ש פי"ז מהלכות איסורי ביאה שאסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה של ישראל ומוכיח בסוגיית הגמרא דלדידן דקי"ל דבן נח אינו מצווה על הסירוס אחד סירוס ואחד שאר מצות שיש בהן לאו האמירה לעכו"ם שוה בהו
The Shulchan Aruch (338:6) paskens that it is forbidden:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה (דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת)
(טור בשם הרא"ש ורש"י והמגיד סוף הלכות שכירות) ישב לה קוץ בפיה ודש בה
והרי אינה אוכלת רבץ לה ארי מבחוץ הרביץ בנה מבחוץ הרי שצמאה ואינו משקה
אותה פירש עור על הדיש כדי שלא תאכל כל זה וכיוצא בזה אסור ואינו לוקה:
The Vilna Gaon (Biur Hagra 338:6) explains that the Gemara did actually reach a conclusion, forbidden asking a gentile to perform a prohibited act on your behalf. [And therefore is no longer a safek drabbanan.]
אמר כו' דאמירה כו'. בעיא דאיפשיטא שם ת"ש דשלחו כו' ואף על גב דדחי ר"פ
דיחוייא הוא דהא לא ק"ל כר' חידקא דהא פליגי עליה בסנהדרין שם ופשיטא
דאביי ורבא ורב אחי ורב אשי ומרימר ומ"ז כולהו לא ס"ל כיחידאה. רא"ש וכלל
כל הני יחד משום דאסור ואינו לוקה כמו בהנך דלא איפשיטא
[See however, the Rambam (Kilayim 1:3) who seems to hold it is permitted, in contradiction to his aformentioned view. The Raavad there disagrees, based on this Gemara - and he is clear it is still inconclusive, and nevertheless he rules to be stringent.
ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים - רמב״ם
ועוד אמירה לנכרי באיסור לאו בעיא ולא איפשיטא ולחומרא בבבא מציעא - ראב״ד
The answer to the contradiction in the Rambam is beyond the scope of this answer; I'm just bringing out that the Raavad has a stringent view even though it is a safek drabbanan, unlike the Vilna Gaon who rules that the stringency is a vadai.]
answered Jul 18 at 14:53
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
add a comment |
The Gemara (Baba Metziah 90a) discusses this:
איבעיא להו: מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה, מי אמרינן: כי
אמרינן אמירה לנכרי שבות - הני מילי לענין שבת, דאיסור סקילה, אבל חסימה
דאיסור לאו - לא. או דלמא לא שנא
There is a dispute in the Rishonim how to pasken.
The Rambam (Sechirus 13.3) paskens it is forbidden.
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. ישב לה קוץ בפיה ודש בה והרי אינה אוכלת.
הרביץ לה ארי מבחוץ או שהרביץ בנה מבחוץ. הרי שצמאה ואינו משקה אותה. פרס
עור ע"ג הדייש כדי שלא תאכל. כל זה וכיוצא בו אסור ואינו לוקה
This is also his position in Hilchos Issurei Biah (17:13):
אסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה שלנו ואם לקחה הוא מעצמו וסרסה מותר.
The Maggid Mishna cites the opposing view - seeing as the Gemara has a safek, and the halacha is that by a safek d'rabbanan we are always lenient, that it is permitted:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. זו בעיא דלא איפשיטא בגמרא ואתיא למיפשטה
מאותה ברייתא דעכו"ם הדש בפרתו של ישראל דמדקאמר אינו עובר מכלל דאיסורא
איכא ודחינן לה ורש"י ז"ל הלך לשיטתו ופירש ודוש בה דישתך והקשו עליו
דבדישת העכו"ם מותר גמור הוא שאין איסור אמירה לעכו"ם אלא במלאכת ישראל
אבל במלאכת העכו"ם מותר הוא דומיא דשבת שאפילו בשבת מותר לישראל לומר
לעכו"ם לעשות מלאכת העכו"ם עצמו אלא ודוש בה דישתי קאמר וקא מיבעיא לן כי
אמרינן אמירה לעכו"ם שבות ה"מ שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא
או דילמא לא שנא כדאיתא בגמרא ופסק רבינו דאסור וכן דעת הרמב"ן ז"ל
דבכולהו מצות איכא שבות באמירה לעכו"ם
ויש חולקין ויש נוסחאות חלוקות ג"כ בספרי רבינו שבקצתן כתוב אומר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה משום דכיון דבעיין לא איפשיטא אזלינן בה לקולא לפי שאיסור האמירה אפילו בשבת אינה אלא מדבריהם והו"ל ספיקא בדרבנן ולקולא ומ"מ הנוסחא האמיתית בספרי רבינו אמר לעכו"ם וכן הוא מוכרח ממ"ש פי"ז מהלכות איסורי ביאה שאסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה של ישראל ומוכיח בסוגיית הגמרא דלדידן דקי"ל דבן נח אינו מצווה על הסירוס אחד סירוס ואחד שאר מצות שיש בהן לאו האמירה לעכו"ם שוה בהו
The Shulchan Aruch (338:6) paskens that it is forbidden:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה (דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת)
(טור בשם הרא"ש ורש"י והמגיד סוף הלכות שכירות) ישב לה קוץ בפיה ודש בה
והרי אינה אוכלת רבץ לה ארי מבחוץ הרביץ בנה מבחוץ הרי שצמאה ואינו משקה
אותה פירש עור על הדיש כדי שלא תאכל כל זה וכיוצא בזה אסור ואינו לוקה:
The Vilna Gaon (Biur Hagra 338:6) explains that the Gemara did actually reach a conclusion, forbidden asking a gentile to perform a prohibited act on your behalf. [And therefore is no longer a safek drabbanan.]
אמר כו' דאמירה כו'. בעיא דאיפשיטא שם ת"ש דשלחו כו' ואף על גב דדחי ר"פ
דיחוייא הוא דהא לא ק"ל כר' חידקא דהא פליגי עליה בסנהדרין שם ופשיטא
דאביי ורבא ורב אחי ורב אשי ומרימר ומ"ז כולהו לא ס"ל כיחידאה. רא"ש וכלל
כל הני יחד משום דאסור ואינו לוקה כמו בהנך דלא איפשיטא
[See however, the Rambam (Kilayim 1:3) who seems to hold it is permitted, in contradiction to his aformentioned view. The Raavad there disagrees, based on this Gemara - and he is clear it is still inconclusive, and nevertheless he rules to be stringent.
ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים - רמב״ם
ועוד אמירה לנכרי באיסור לאו בעיא ולא איפשיטא ולחומרא בבבא מציעא - ראב״ד
The answer to the contradiction in the Rambam is beyond the scope of this answer; I'm just bringing out that the Raavad has a stringent view even though it is a safek drabbanan, unlike the Vilna Gaon who rules that the stringency is a vadai.]
answered Jul 18 at 14:53
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
The Gemara (Baba Metziah 90a) discusses this:
איבעיא להו: מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה, מי אמרינן: כי
אמרינן אמירה לנכרי שבות - הני מילי לענין שבת, דאיסור סקילה, אבל חסימה
דאיסור לאו - לא. או דלמא לא שנא
There is a dispute in the Rishonim how to pasken.
The Rambam (Sechirus 13.3) paskens it is forbidden.
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. ישב לה קוץ בפיה ודש בה והרי אינה אוכלת.
הרביץ לה ארי מבחוץ או שהרביץ בנה מבחוץ. הרי שצמאה ואינו משקה אותה. פרס
עור ע"ג הדייש כדי שלא תאכל. כל זה וכיוצא בו אסור ואינו לוקה
This is also his position in Hilchos Issurei Biah (17:13):
אסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה שלנו ואם לקחה הוא מעצמו וסרסה מותר.
The Maggid Mishna cites the opposing view - seeing as the Gemara has a safek, and the halacha is that by a safek d'rabbanan we are always lenient, that it is permitted:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה. זו בעיא דלא איפשיטא בגמרא ואתיא למיפשטה
מאותה ברייתא דעכו"ם הדש בפרתו של ישראל דמדקאמר אינו עובר מכלל דאיסורא
איכא ודחינן לה ורש"י ז"ל הלך לשיטתו ופירש ודוש בה דישתך והקשו עליו
דבדישת העכו"ם מותר גמור הוא שאין איסור אמירה לעכו"ם אלא במלאכת ישראל
אבל במלאכת העכו"ם מותר הוא דומיא דשבת שאפילו בשבת מותר לישראל לומר
לעכו"ם לעשות מלאכת העכו"ם עצמו אלא ודוש בה דישתי קאמר וקא מיבעיא לן כי
אמרינן אמירה לעכו"ם שבות ה"מ שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא
או דילמא לא שנא כדאיתא בגמרא ופסק רבינו דאסור וכן דעת הרמב"ן ז"ל
דבכולהו מצות איכא שבות באמירה לעכו"ם
ויש חולקין ויש נוסחאות חלוקות ג"כ בספרי רבינו שבקצתן כתוב אומר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה משום דכיון דבעיין לא איפשיטא אזלינן בה לקולא לפי שאיסור האמירה אפילו בשבת אינה אלא מדבריהם והו"ל ספיקא בדרבנן ולקולא ומ"מ הנוסחא האמיתית בספרי רבינו אמר לעכו"ם וכן הוא מוכרח ממ"ש פי"ז מהלכות איסורי ביאה שאסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה של ישראל ומוכיח בסוגיית הגמרא דלדידן דקי"ל דבן נח אינו מצווה על הסירוס אחד סירוס ואחד שאר מצות שיש בהן לאו האמירה לעכו"ם שוה בהו
The Shulchan Aruch (338:6) paskens that it is forbidden:
אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה (דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת)
(טור בשם הרא"ש ורש"י והמגיד סוף הלכות שכירות) ישב לה קוץ בפיה ודש בה
והרי אינה אוכלת רבץ לה ארי מבחוץ הרביץ בנה מבחוץ הרי שצמאה ואינו משקה
אותה פירש עור על הדיש כדי שלא תאכל כל זה וכיוצא בזה אסור ואינו לוקה:
The Vilna Gaon (Biur Hagra 338:6) explains that the Gemara did actually reach a conclusion, forbidden asking a gentile to perform a prohibited act on your behalf. [And therefore is no longer a safek drabbanan.]
אמר כו' דאמירה כו'. בעיא דאיפשיטא שם ת"ש דשלחו כו' ואף על גב דדחי ר"פ
דיחוייא הוא דהא לא ק"ל כר' חידקא דהא פליגי עליה בסנהדרין שם ופשיטא
דאביי ורבא ורב אחי ורב אשי ומרימר ומ"ז כולהו לא ס"ל כיחידאה. רא"ש וכלל
כל הני יחד משום דאסור ואינו לוקה כמו בהנך דלא איפשיטא
[See however, the Rambam (Kilayim 1:3) who seems to hold it is permitted, in contradiction to his aformentioned view. The Raavad there disagrees, based on this Gemara - and he is clear it is still inconclusive, and nevertheless he rules to be stringent.
ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים - רמב״ם
ועוד אמירה לנכרי באיסור לאו בעיא ולא איפשיטא ולחומרא בבבא מציעא - ראב״ד
The answer to the contradiction in the Rambam is beyond the scope of this answer; I'm just bringing out that the Raavad has a stringent view even though it is a safek drabbanan, unlike the Vilna Gaon who rules that the stringency is a vadai.]
answered Jul 18 at 14:53
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
answered Jul 18 at 14:53
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
answered Jul 18 at 14:53
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
answered Jul 18 at 14:53
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
3,2243 silver badges41 bronze badges
add a comment |
add a comment |
The Shulchan Aruch (338:6) rules that it is forbidden.
דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת
However, it is important to note that the exact parameters will be different to that of Shabbos. Regarding Shabbos, there are other prohibitions often mixed together with amirah lakum, which are of a different origin and therefore would not apply by other issurim.
For example, it is forbidden to tell a gentile on Shabbos to perform a melacha after Shabbos, although when he will actually perform the action it would be permitted to both the gentile and the Jew. Although this is colloquially referred to as amirah lakum and lumped together with the general prohibition of asking a gentile to perform a melacha, it is actually a spin-off of a different prohibition - ve'daber davar; one may not talk about prohibited actions on Shabbos.
This is specific to Shabbos. When it comes to other melachos, the prohibition is only the יש שליח לדבר עבירה לעכו״מ מדרבנן - that Chazal forbade asking a gentile to do something prohibited on your behalf. As long as at the time of execution, it is permitted, it wouldn't matter when you said it.
The same is true regarding neheneh mi'maaseh shabbos; there are instances where the requesting itself is permitted, but only forbidden because although it isn't amirah lakum, it is maaseh shabbos (a related, but different prohibition).
answered Jul 18 at 15:06
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
Sourcing your claims would improve your answer.
– msh210♦
Jul 18 at 19:16
add a comment |
The Shulchan Aruch (338:6) rules that it is forbidden.
דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת
However, it is important to note that the exact parameters will be different to that of Shabbos. Regarding Shabbos, there are other prohibitions often mixed together with amirah lakum, which are of a different origin and therefore would not apply by other issurim.
For example, it is forbidden to tell a gentile on Shabbos to perform a melacha after Shabbos, although when he will actually perform the action it would be permitted to both the gentile and the Jew. Although this is colloquially referred to as amirah lakum and lumped together with the general prohibition of asking a gentile to perform a melacha, it is actually a spin-off of a different prohibition - ve'daber davar; one may not talk about prohibited actions on Shabbos.
This is specific to Shabbos. When it comes to other melachos, the prohibition is only the יש שליח לדבר עבירה לעכו״מ מדרבנן - that Chazal forbade asking a gentile to do something prohibited on your behalf. As long as at the time of execution, it is permitted, it wouldn't matter when you said it.
The same is true regarding neheneh mi'maaseh shabbos; there are instances where the requesting itself is permitted, but only forbidden because although it isn't amirah lakum, it is maaseh shabbos (a related, but different prohibition).
answered Jul 18 at 15:06
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
Sourcing your claims would improve your answer.
– msh210♦
Jul 18 at 19:16
add a comment |
The Shulchan Aruch (338:6) rules that it is forbidden.
דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת
However, it is important to note that the exact parameters will be different to that of Shabbos. Regarding Shabbos, there are other prohibitions often mixed together with amirah lakum, which are of a different origin and therefore would not apply by other issurim.
For example, it is forbidden to tell a gentile on Shabbos to perform a melacha after Shabbos, although when he will actually perform the action it would be permitted to both the gentile and the Jew. Although this is colloquially referred to as amirah lakum and lumped together with the general prohibition of asking a gentile to perform a melacha, it is actually a spin-off of a different prohibition - ve'daber davar; one may not talk about prohibited actions on Shabbos.
This is specific to Shabbos. When it comes to other melachos, the prohibition is only the יש שליח לדבר עבירה לעכו״מ מדרבנן - that Chazal forbade asking a gentile to do something prohibited on your behalf. As long as at the time of execution, it is permitted, it wouldn't matter when you said it.
The same is true regarding neheneh mi'maaseh shabbos; there are instances where the requesting itself is permitted, but only forbidden because although it isn't amirah lakum, it is maaseh shabbos (a related, but different prohibition).
answered Jul 18 at 15:06
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
The Shulchan Aruch (338:6) rules that it is forbidden.
דאמירה לעכו"ם אסור בכל איסורין כמו בשבת
However, it is important to note that the exact parameters will be different to that of Shabbos. Regarding Shabbos, there are other prohibitions often mixed together with amirah lakum, which are of a different origin and therefore would not apply by other issurim.
For example, it is forbidden to tell a gentile on Shabbos to perform a melacha after Shabbos, although when he will actually perform the action it would be permitted to both the gentile and the Jew. Although this is colloquially referred to as amirah lakum and lumped together with the general prohibition of asking a gentile to perform a melacha, it is actually a spin-off of a different prohibition - ve'daber davar; one may not talk about prohibited actions on Shabbos.
This is specific to Shabbos. When it comes to other melachos, the prohibition is only the יש שליח לדבר עבירה לעכו״מ מדרבנן - that Chazal forbade asking a gentile to do something prohibited on your behalf. As long as at the time of execution, it is permitted, it wouldn't matter when you said it.
The same is true regarding neheneh mi'maaseh shabbos; there are instances where the requesting itself is permitted, but only forbidden because although it isn't amirah lakum, it is maaseh shabbos (a related, but different prohibition).
answered Jul 18 at 15:06
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
answered Jul 18 at 15:06
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
answered Jul 18 at 15:06
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
answered Jul 18 at 15:06
chortkov2chortkov2
3,2243 silver badges41 bronze badges
3,2243 silver badges41 bronze badges
Sourcing your claims would improve your answer.
– msh210♦
Jul 18 at 19:16
add a comment |
Sourcing your claims would improve your answer.
– msh210♦
Jul 18 at 19:16
Sourcing your claims would improve your answer.
– msh210♦
Jul 18 at 19:16
Sourcing your claims would improve your answer.
– msh210♦
Jul 18 at 19:16
add a comment |
3
This is actually a question the Talmud itself asks. See BM 90a. SA CM 338. We pasken that Amira Leakum applies even to other issurim.
– Bach
Jul 18 at 14:14
@Bach I'm not really following where a problem would exist. If something is forbidden for a Jew but not for a Gentile, how could there be any prohibition involved?
– DanF
Jul 18 at 14:22
1
@DanF - Exactly like Shabbos. It is prohibited to ask a gentile to perform something prohibited on your behalf, even if it is something he is permitted to do on his own.
– chortkov2
Jul 18 at 14:54
@DanF This is Issur Gavrah, meaning we suspect that a person might disrespect the prohibition and start doing it himself. There's no real prohibition (Heftzah) as you rightfully noted.
– Al Berko
Jul 18 at 20:19
As the answers say, it's forbidden. But, a fellow Jew only has to keep Shabbos on their Shabbos. So, if you start Shabbos early, you can ask a Jew to turn on the air-conditioner, but not a non-Jew.
– Micha Berger
Jul 19 at 15:26